71 מיליון דולר בסיד: ההימור הגדול של עמק הסיליקון על הרובוטים של אניגמה

הכסף החכם מגיע לתל אביב

עשרה חודשים בלבד אחרי ההקמה, ובלי מודיעה אניגמה על גיוס סיד של 71 מיליון דולר (כ-263 מיליון שקל), סכום שגבוה פי עשרים מהממוצע הישראלי לשלב הזה. את הסבב הובילו אינדקס ונצ'רס וריביט קפיטל, ולצידם הצטרפה קונביקשן פרטנרס, קרן שהשקעתה באניגמה היא הראשונה שלה בישראל. הרשימה הארוכה של משקיעים פרטיים קוראת כמו "מי זה מי" של בינה מלאכותית גנרטיבית: מייסדים ובכירים מ-OpenAI, אנת'רופיק, xAI של אילון מאסק, וגם מ-Thinking Machines של מירה מוראטי. אסף רפפורט ומרב בהט נכנסו גם הם, כל אחד בהשקעה כפולה, מהכיס הפרטי וכחלק מההשקעה הראשונה של הקרן החדשה שלהם, סטארדאסט, בארץ.

ילדי פלא מ-8200 בונים מוח לרובוטים

מאחורי הכסף הגדול עומדים שני מייסדים שהכירו ב-8200. יהונתן יעקובי, המנכ"ל, הספיק להיות העובד הצעיר אי פעם במיקרוסופט ובצ'ק פוינט, להתחיל תואר במדעי המחשב ומתמטיקה בגיל 13, ולהקים את קבוצת תחרויות הסייבר המדורגת ראשונה בעולם, פרפקט בלו. גל ניב, סמנכ"ל הטכנולוגיות, הוביל פרויקטי מו"פ מתקדמים בשירות הצבאי. היום החברה מונה 25 עובדים בתל אביב, רובם חוקרים בוגרי אותה יחידה, והם עובדים עם שותפי עיצוב בקמעונאות, בריאות ותעשייה. הכסף מיועד להרחבת צוותי המחקר, הגדלת תשתיות ה-GPU והאצת פריסות בסביבות רובוטיות אמיתיות.

בין צ'טבוטים לעולם האמיתי

אניגמה מכוונת ל-Physical AI, שכבת תוכנה שלא תלויה בחומרה ספציפית, שאמורה לאפשר לרובוטים להבין את סביבתם, להסתגל לשינויים ולפעול באמינות. זו לא משימה טריוויאלית: עד 2025 זרמו מדי שנה מעל 40 מיליארד דולר לחברות רובוטיקה, והשוק הגלובלי עמד על כ-50 מיליארד דולר, אבל הפער בין דמו בסרטון לבין רובוט שעובד במפעל או בבית חולים נשאר עצום. תחזיות של מק'ינזי מדברות על טריליונים לרובוטים דמויי אדם בעשורים הקרובים, אלא שהדרך לשם עוברת בפתרון בעיית האינטראקציה הפיזית. יעקובי מנסח את זה בפשטות: המעבר הבא הוא מצ'טבוטים ומסכים למערכות שמבינות את העולם הפיזי, ואם הרובוט לא מרגיש טבעי לאדם, אף אחד לא ישתמש בו.