הישראלי שמאחורי פייס איידי חושף AI שקורא גלי מוח בלי ניתוח, אחרי שש שנים בשקט

אחרי שש שנים מתחת לרדאר וגיוסים בסך 52 מיליון דולר (כ-190 מיליון שקל), הסטארטאפ הישראלי המיספריק (Hemispheric) נחשף עם טענה גדולה: מודל ה-AI הגדול בעולם לפענוח פעילות מוחית. מאחורי המיזם עומד ד"ר חגי לאזלר, שכבר חתום על אקזיט משמעותי כשמכר לאפל את הטכנולוגיה שהפכה לבסיס של Face ID; הפעם הוא מכוון לאיבר מורכב בהרבה מהפנים.

מודל דקארט לפענוח EEG

הבעיה שהמיספריק מנסה לפתור היא בסיסית למדי: בניגוד ללב או לכליות, למוח אין עדיין מדדים אובייקטיביים זמינים. אבחון של דיכאון, פוסט-טראומה, הידרדרות קוגניטיבית או סכיזופרניה נשען כיום על שאלונים והערכות סובייקטיביות, ולא על מדידות. הפתרון של החברה נקרא דקארט (Descartes), מודל בן 6 מיליארד פרמטרים שאומן לפענח אותות EEG באופן לא פולשני, ולתרגם את הרעש החשמלי של הנוירונים לתובנות קליניות מדידות.

המכשול המרכזי בתחום תמיד היה "בעיית פתיתי השלג", אין שני מוחות זהים, ואלגוריתם שלמד אדם אחד נכשל על הבא בתור. לאזלר מסביר שהפתרון היה לבנות את הדאטה בעצמם, ובהיקף חסר תקדים: רשת מעבדות באסיה, בבוסטון ובתל אביב אספה יותר מ-250 אלף שעות EEG ונתונים התנהגותיים מלמעלה מ-100 אלף נבדקים. "זה כלל בנייה של מערכות תוכנה (Full Stack), וניהול מתוזמר היטב, כדי לאסוף דאטה בהיקף עצום ביעילות", אומר לאזלר. המאגר הזה איפשר למודל ללמוד את הווריאביליות הבין-אישית ולהציע מידול אישי בלי כיול ארוך לכל מטופל.

השוואה לניוראלינק: ללא ניתוח

ההשוואה המתבקשת היא לניוראלינק של אילון מאסק, אבל הכיוון כאן הפוך: בלי ניתוח, בלי השתלה, עם קסדת EEG יבשה וקלה שאורכת רבע שעה. "בריאות מוח לא צריכה לדרוש ניתוח", אומר לאזלר. "מכשירים מושתלים קריטיים לחולים קשים, אבל הם לעולם לא יגיעו למיליארדים, אנחנו כיום מעל 8 מיליארד בני אדם. טכנולוגיה לא פולשנית היא הדרך היחידה לסקייל". מעבר לנגישות, המדידה ההיקפית מאפשרת כיסוי של אזורים נרחבים במוח, בניגוד לאלקטרודות ממוקדות, מה שפותח דלת למגוון רחב יותר של תפקודים והפרעות.

בשלב ראשון המיקוד קליני: PTSD, פגיעות מוח טראומטיות קלות (mTBI) שאינן נראות בהדמיה רגילה, דיכאון, חרדה, סכיזופרניה ואלצהיימר. המערכת אמורה לסייע באבחון, בבחירת טיפול ובמעקב כמותי אחר שיפור לאורך זמן, משהו שכיום כמעט לא קיים בפסיכיאטריה. לאזלר מודה שהפוטנציאל רחב הרבה יותר: ממשקי אדם-מכונה, שיפור למידה, ובהמשך פתיחת המודל למפתחים חיצוניים שיבנו עליו אפליקציות.

דמו ראשוני: פער בין חזון למציאות

ביקרתי במשרדי החברה בשבוע שעבר להתנסות מוקדמת בטכנולוגיה. עדיין מוקדם לפרט מה ראיתי שם, אבל החוויה היתה בגדר "טעימה מהעתיד", מרשימה, לא שלמה, ועם פער ברור בין הדמו למוצר מוגמר. זה השלב שבו ההייפ פוגש את המציאות הקלינית, והמיספריק תצטרך להוכיח שהמודל עומד ברגולציה ובשחזור תוצאות מחוץ למעבדה.

עבור האקוסיסטם המקומי זו סגירת מעגל נאה: היזם שהביא לעולם את זיהוי הפנים של האייפון בונה עכשיו את התשתית לזיהוי מצב המוח, עם מעבדת דגל בתל אביב ודאטה שנאספה גם כאן. אם דקארט יצליח להפוך EEG מכלי מחקר מיושן לבדיקת דם וירטואלית למוח, זו תהיה קפיצת מדרגה שלא רק משקיעים יחפשו, אלא גם מיליוני מטופלים שמחכים לאבחון מדיד ראשון.