פאראדיי: סוכן שמנווט סריקות תלת-ממד בדפדפן בלי להוציא את המידע החוצה

המפתח @thegreataxios שחרר את פאראדיי (Faraday), חדר קריאה מבוסס דפדפן לסריקות CT ו-MRI נפחיות שמאפשר לסוכן AI לנווט בתוך הווליום דרך WebMCP בזמן שהנתונים נשארים בטאב. הכלי נבנה למחקר ולחינוך, ומגיע כמענה לבעיה מוכרת ברדיולוגיה: קנבס מבוסס WebGPU או WebGL2 נראה לסוכן כאלמנט DOM ריק, והקיצור המקובל, העלאת המחקר למודל מארח, נפסל בבתי חולים בגלל פרטיות מטופלים.

ארכיטקטורה: ריאקט, נייביו (NiiVue) ו-WebMCP

האפליקציה רצה על ריאקט (React) ו-Vite מעל NiiVue לרינדור נפחי, ורושמת חמישה כלים דרך סטאק WebMCP משלה: `describe_study`, `find_regions`, `focus_region`, `change_layout` ו-`export_findings`. כשהסוכן קורא לכלי, התשובה מכילה רק מדידות ומטא-דאטה, מימדים, נפחים במיליליטר, רמזי חלון (window hints) ודוח JSON, והווקסלים הגולמיים לעולם לא עוזבים את הטאב. הכלי היחיד שמוציא מידע החוצה הוא `export_findings`, והוא דורש אישור מפורש מהמשתמש לפני החזרה.

מודל פרטיות: סכמת הכלי כגבול

התפיסה שמאחורי המימוש פשוטה: סכמת הפלט של הכלי היא גבול הפרטיות, לא תיעוד. `describe_study` מריץ היסטוגרמת עוצמה על המכשיר (WebGPU compute כשזמין, CPU אחרת) ומציע חלון בהיר לאיתור אזורים; `find_regions` מבצע תיוג רכיבים קשורים (connected-component labeling) בחלון הזה ומצייר את התוצאה בשכבת הציור של NiiVue. טעינת מחקר חדשה מקפיצה epoch כדי שעבודת סוכן ישנה לא תצייר על הווליום הלא נכון, וכלים משני-מצב רצים בטור כדי שקריאות מקבילות לא ישתלבו זו בזו.

אתגרים: ריבוי סוכנים וקנבס בלתי נגיש

בלי WebMCP, צופים מבוססי קנבס הם למעשה בלתי נגישים לאוטומציית DOM, לסוכן אין על מה לפעול. הבעיה החריפה כשנוסה להריץ יותר מסוכן אחד על אותו מחקר: פתיחת קובץ חדש מחליפה את המחקר הנוכחי, קריאות בתעופה צריכות לדעת שה-epoch שלהן התיישן, תור הכלים חייב להישאר בלעדי, ואישור ייצוא ממתין צריך להתבטל אם המחקר מתחלף מתחתיו. לדברי המפתח, לגרום לממשק להרגיש כמו חדר קריאה אמיתי ולא כמו דמו של האקתון לקח יותר זמן מחיווט הכלים עצמם.

סטטוס וכיוון הלאה

הקוד פתוח, האפליקציה חיה, ויש מניפסטי גילוי סוכנים (agent discovery manifests) כך שהכלים אינם לחיצת יד פרטית. השלב הבא ברשימה הוא בליעת DICOM ו-PACS, הצעד שיהפוך את הכלי מניסוי טכני למשהו שיכול להיכנס לזרימת עבודה קלינית בלי לשלוח ווקסל אחד החוצה.