יונתן עוואד (Jonathan Awad) מזהיר ש-90% מהאנשים ינוצלו על ידי סוכני AI ומכריז על גיוס 35 מיליון

דולר (כ-130 מיליון שקל) בסבב A ל-Baselayer ## הבעיה: מערכות ההונאה נבנו לבני אדם

עוואד מציג תרחיש שבו סוכן אוטונומי (Agent) נכנס לאתר של Gap ומזין פרטי אשראי בשם המשתמש. השאלה המרכזית היא איך הסוחר יודע שהפעולה אושרה על ידי בעל הכרטיס ולא על ידי תוקף שגנב את הפרטים. לטענתו, כל תשתית מניעת ההונאה הקיימת ברשת תוכננה סביב התנהגות אנושית, קצב הקלדה, מיקום גיאוגרפי, זיהוי מכשיר, ואינה יודעת להתמודד עם ישות תוכנה שפועלת בשם אדם לגיטימי.

דוגמה מהשטח: דליפת כתובת ב-Muse

כהמחשה לסיכון, עוואד מצטט פוסט מ-Threads המתאר כיצד כלי בשם Muse חשף כתובת מגורים של מוכר ב-Facebook Marketplace בפני קונים פוטנציאליים, ואלה הגיעו פיזית לדלת ביתו. הוא מגדיר את האירוע כמסוכן וקריפי, ומציין שהנזק היה חמור פי אלף אילו הקורבן היה אישה. הדוגמה נועדה להראות שסוכנים עלולים לדלוף מידע אישי רגיש גם בלי כוונה זדונית, פשוט כי אין שכבת בקרה על מה שהם משתפים.

הפתרון: זהות סוכנית (Agentic Identity)

Baselayer מציעה תשתית בשם Agentic Identity הבנויה משלושה רכיבים. הראשון הוא KYA, Know Your Agent, מנגנון שמאפשר לצד המקבל לזהות מי הסוכן שהגיע ומי הגורם האנושי שאישר את פעולתו. הרכיב השני הוא אימות צד נגדי (Counterparty Verification), שנועד לאפשר לסוכן עצמו לוודא שהוא מדבר עם גורם לגיטימי ולא נופל קורבן להזרקת פרומפט (prompt injection) או הונאה מצד האתר. הרכיב השלישי הוא מרשם מהימן (Trusted Registry), תשתית רישום מרכזית שאמורה לקשור בין זהויות סוכנים להרשאות שלהם.

מה חסר בתמונה

הפרסום לא חושף מי המשקיעים בסבב, מה מצב המוצר (האם יש כבר לקוחות משלמים או רק אב-טיפוס), ואילו תקנים או פרוטוקולים Baselayer מתכוונת לאמץ כדי שמרשם כזה יהפוך לסטנדרט בתעשייה. בלי פרטים על ארכיטקטורה, מודל אמון או תאימות למערכות תשלום קיימות, קשה להעריך אם הגישה של KYA תצליח היכן שניסיונות קודמים לזהות דיגיטלית נכשלו. לעת עתה מדובר בהכרזת כוונות מגובה בהון, לא בהוכחת יכולת.