אנתרופיק טוענת שמעבדת הביולוגיה שלה כבר הניבה תגלית משמעותית

מה שמאחורי הכותרת

אנתרופיק אישרה השבוע שמעבדת הביולוגיה הרטובה (wet lab) שהקימה במפרץ סן פרנסיסקו באביב האחרון זיהתה מערכת אנזימים חדשה לגמרי, שלדברי החברה מציגה "תכונות המזכירות את CRISPR". CRISPR, למי שלא עוקב, היא מערכת חיסון טבעית של חיידקים שהפכה לכלי עריכה גנטית סטנדרטי במעבדות בכל העולם. התגלית של אנתרופיק, לפי הפרסום, היא מערכת אנזימים שהתגלתה בתוך DNA של בקטריופאג'ים, וירוסים שתוקפים חיידקים, והיא מסוגלת לבצע פעולות של חיתוך, העתקה והדבקה של DNA בדומה ל-CRISPR.

כמה זה באמת חדש

דאריו אמודיי, מנכ"ל אנתרופיק, הודה בעצמו ב-X שהגילוי נשען על עבודה קודמת, ושצוות מסטנפורד כבר זיהה מערכת "שבמובנים מסוימים דומה לזו שקלוד מצא". הקהילה המדעית הרחבה תצטרך לאמת עד כמה התגלית באמת פורצת דרך, או שמדובר בווריאציה על נושא מוכר. אנתרופיק לא פרסמה עדיין מאמר שעבר ביקורת עמיתים, והמידע מגיע מהודעות החברה בלבד, נקודה שכדאי לזכור כשקוראים את הכותרות.

המהירות שבה זה קרה

החלק שמעורר עניין טכני אמיתי הוא איך הגיעו לשם. לפי אמודיי, התגלית בוצעה "בעיקר, אם כי לא לגמרי, על ידי קלוד", מודל השפה של אנתרופיק. המערכת הפעילה כ-950 סוכנים (agents) במקביל, שרפו כ-210 מיליון טוקנים, והשלימו את החיפוש ב-21 שעות עבודה מרוכזת. מעבדה שהוקמה רק לפני חודשים ספורים שהניבה תוצאה כזו בפרק זמן כזה, זה נתון שקשה להתעלם ממנו, גם אם צריך לקחת אותו עם גרגר מלח עד לפרסום מסודר.

הפרדוקס הבטיחותי

ההודעה מגיעה שבועות ספורים אחרי שאמודיי ומנכ"לים נוספים בתעשייה קראו פומבית להאט את הפיתוח ולמסד נהלי בדיקות בטיחות, בטענה שהמודלים הפכו מספיק מסוכנים. אמודיי עצמו ציין שאחד הפחדים הגדולים שלו הוא שימוש בבינה מלאכותית לביוטרור, ובאותה נשימה העריך ש-AI "תרפא את רוב המחלות בתוך 5-10 שנים". אנתרופיק החליטה בבירור שהתועלת עולה על הסיכון, והקימה מעבדה פעילה.

בני אדם עדיין עושים את העבודה הרטובה

וזו אולי הנקודה המעניינת ביותר: למרות היכולות שקלוד הפגין בחיפוש ובתכנון, הניסויים הפיזיים עצמם בוצעו על ידי מדענים אנושיים. המעבדה פועלת ברמות בטיחות ביולוגית BSL-1 ו-BSL-2 בלבד, ולא מטפלת בפתוגנים שמדביקים בני אדם. "אנחנו לא נותנים לקלוד לשלוט בציוד מעבדה היום", הבהיר אמודיי, אם כי לא שלל אוטומציה מלאה בעתיד עם הגנות מתאימות.

לא לבד בשטח

ראוי להזכיר שאנתרופיק רחוקה מלהיות השחקן היחיד כאן. חוקרים מסטנפורד פרסמו לאחרונה מאמר על שימוש במודלי שפה גדולים (LLM) עם CRISPR, חוקרים ב-UCSF תכננו אנזימים מאפס בעזרת AI, וגוגל השיקה את AlphaFold, כלי חיזוי מבנה חלבונים, כבר ב-2020. בינה מלאכותית כבר נוכחת עמוק במחקר הביולוגי, הרבה מעבר למעבדות של חברות ה-AI עצמן.