מודל שפה ראשון ליוונית עתיקה מאיץ שחזור פפירוסים

שותפות אוסטרית-צרפתית משיקה את אפולו

האקדמיה האוסטרית למדעים תשחרר ביום רביעי את "אפולו" (Apollo), מודל השפה הגדול המתקדם הראשון שפותח במיוחד ליוונית עתיקה. המודל נבנה בשיתוף מעבדת הבינה המלאכותית הצרפתית Mistral וחברת שירותי הטכנולוגיה סייל ריפליי (Sail Reply), והוא זמין לחוקרים ללא עלות דרך ממשק צ'אטבוט. המטרה המוצהרת: לקצר דרמטית את הזמן שנדרש לזיהוי קטעים רלוונטיים מתוך מאות אלפי פפירוסים קרועים השמורים בספריות אקדמיות ברחבי העולם, ולהציע השלמות סטטיסטיות לחלקים החסרים.

600 מיליון מילים וזיהוי ניבים אוטומטי

אפולו אומן על קורפוס של כ-600 מיליון מילים יווניות היסטוריות שמקורן בכתבי יד, פפירוסים וכתובות. היתרון הטכני המרכזי שלו, לדברי ההיסטוריונית והפפירולוגית אנה דולגאנוב (Anna Dolganov) מהאקדמיה האוסטרית, הוא היכולת לזהות הקשר לשוני בלי הנחיה מפורשת: כשהוא נתקל בטקסט הומרי הוא משלים ביוונית הומרית, וכשהוא מזהה כתובת בניב דורי הוא עובר לדורי. יכולת זו מחליפה שלב ידני מורכב שבו חוקרים נדרשו לקבוע חלוקת מילים, ביוונית עתיקה אין רווחים בין מילים, לתארך את המסמך ולשקלל הקשרים סוציו-פוליטיים לפני כל ניסיון השלמה.

מומחים מעטים, צוואר בקבוק רחב

עד היום שחזור פפירוס קרוע דרש מומחיות נדירה. פרופ' סטיבן קולווין (Stephen Colvin), בלשן והיסטוריון של הקלאסיקה ביוניברסיטי קולג' לונדון (UCL), מציין שיש מעט מאוד אנשים בעולם ששולטים ברמת הידע הנדרשת. דימיטריס וליטאס (Dimitris Vlitas), שותף בסייל ריפליי, אמר לוויירד (WIRED) שיכולת כזו "הייתה בלתי נתפסת לפני שנה". פרופ' ארמאן ד'אנגור (Armand D'Angour) מאוקספורד, המחזיקה באוסף הפפירוסים הגדול בעולם, מעריך שאפילו הצעה של שלוש אפשרויות למילה חסרה תקצר את התהליך משמעותית ותפנה חוקרים לניתוח המשמעות ההיסטורית במקום לפענוח הטכני.

ציפיות ריאליות: חוזים ולא מחזות אבודים

למרות ההתלהבות, החוקרים ממהרים לתחם את ההשפעה. קולווין מדגיש שרוב הפפירוסים שטרם שוחזרו הם מסמכים יומיומיים, מכתבים אישיים, חוזי נישואין, ניירת ביורוקרטית, ולא יצירות ספרות אבודות של סופוקלס. ד'אנגור מוסיף שכל השלמה מוסיפה "רסיס ידע זעיר" על העת העתיקה, ויחד הם עשויים לאשש הנחות מחקר קיימות או לחשוף פרטי חיים חדשים. השינוי לא יהיה בכותרות הראשיות, אלא בשכבת המידע המצטברת.

סיכון הזיות וכיוון עתידי

הסיכון המובנה במודל הסתברותי הוא זיהום הרשומה ההיסטורית בשגיאות שנראות סבירות. כדי למתן את הבעיה, אפולו מתוכנת להציג מבחר אפשרויות למילוי החסר במקום תשובה יחידה, ומותיר את ההכרעה הסופית בידי החוקר. אם המודל יוכיח את עצמו, אומר וליטאס, אותה מתודולוגיה ניתנת להעברה לשפות עתיקות נוספות, לטינית, מצרית, או לכל תחום אקדמי שמתמודד עם קורפוס גדול ולא ממופה. בינתיים, בינה מלאכותית כבר רשמה הישגים מקבילים: אופן-איי (OpenAI) דיווחה על פתרון בעיה מתמטית בת 200 שנה, וגוגל דיפמיינד (Google DeepMind) פרסמה מיפוי נרחב של מוטציות גנטיות בביולוגיה מולקולרית.