החומה הווירטואלית לא עוצרת אף אחד, רק סופרת גופות

חקירה של MIT Technology Review בשיתוף Times of San Diego חושפת שמערך מגדלי המעקב החכמים לאורך הגבול עם מקסיקו, מה שמכונה "החומה הווירטואלית", נכשל בזיהוי מהגרים שצעדו דרכו ומתו במדבר, לעיתים שבועות או חודשים לפני שגופותיהם התגלו. הכשלים שיטתיים: מגדלים שבורים, אלגוריתמים שלא זיהו בני אדם, וסוכנים שהתעלמו מהתראות. כל מקרה מוות כזה היה אמור להדליק נורה אדומה בסוכנות המכס והגנת הגבולות (CBP), במיוחד באזורים שבהם מוצבים המגדלים החדשים של חברת ההגנה אנדריל (Anduril), שממשיכה לזכות בחוזי ענק ונערכת ליהנות מהזרמה של מיליארד דולר (כ-3.7 מיליארד שקל) להכפלת המערך פי שלושה עד 2034.

ביקורת פנימית מעולם לא נערכה

ההמלצה הראשונה של התחקיר: לערוך ביקורת מקיפה של מקרי המוות בסמוך למגדלים. נציגת מדינת ניו מקסיקו, שרה סילבה (Sarah Silva), הגיבה לממצאים שלפיהם ב-2024 לבדה מתו יותר מ-18 בני אדם בקטע מדבר בודד ליד מחוז הבחירה שלה: "אם אני הייתי הממשל הפדרלי, הייתי עורכת ביקורת, כי זה מרגיש כאילו זה לא עובד". הבעיה היא שה-CBP לא מפרסמת מפה מלאה של המערך. העיתונאים נאלצו להסתמך על מיפוי של עמותת Electronic Frontier Foundation ולאמת מיקומים בתצלומי לוויין. הם ניתחו כמעט 600 מגדלים, הרבה פחות מה-800 שהממשל טוען שפועלים כיום, וספירת יותר מ-1,050 מתים לידם היא בוודאות תת-ספירה. ל-CBP יש נתוני הפעלה מדויקים של כל מגדל מאז 2015, אבל מקורות אישרו שמעולם לא נערכה ביקורת כזו.

מערכת התיעוד קרסה מזמן

ההמלצה השנייה: לתקן את האופן שבו הסוכנות מתעדת מקרי מוות וגופות. אין אף סוכנות לאומית שאוספת ומפרסמת את כל הרשומות הזמינות. התחקיר נאלץ לנבור באלפי עמודי מסמכים מעשרות גופים בטקסס לבדה, והתמונה עדיין חלקית בגלל היעדר פרוטוקול משותף. ל-Border Patrol יש מערכת פנימית בשם Border Safety Initiative Tracking System (BSITS) מ-2007, אבל רק ב-2021 נקבעו כללים ארציים לאופן הזנת מקרים. שנה לאחר מכן מצא משרד האחריות הממשלתי (GAO) שהמערכת עדיין לא מתפקדת כראוי, ממצא שנקטע במסמך המקורי, אך הכיוון ברור: התשתית לתחקור הכשלים פשוט לא קיימת.