רולנד משיקה את Melody Flip, פלאגין AI גנרטיבי ל-DAW שמייצר לופים כנקודת התחלה

לא "לחצת, קיבלת שיר"

רולנד (Roland) נכנסת לזירת המוזיקה הגנרטיבית עם Melody Flip, פלאגין שנועד לרוץ בתוך תחנת עבודה דיגיטלית (DAW) ולייצר רעיונות מוזיקליים גולמיים, לא שירים מוגמרים. בניגוד ל-Suno או Udio, שפולטים טרקים שלמים עם שירה ועיבוד מלא, הכלי החדש מציע כ-250 "פלטות" (Palettes): אוספים ממוינים לפי ז'אנר של מלודיות, פרוגרסיות אקורדים, קווי בס ותופים. המשתמש בוחר ז'אנר, צפיפות תווים, BPM ומפתח מוזיקלי, ומקבל לופ MIDI שאמור לשמש ניצוץ יצירתי להמשך עבודה.

שליטה מוגבלת, ז'אנרים מפורטים

הממשק לא מקבל פרומפטים טקסטואליים חופשיים, אי אפשר לכתוב "קאנטרי רוק אקוסטי עם שירה גברית נקייה, תופים מוברשים בעדינות ופדאל סטיל דליל ב-98 BPM" ולקבל חיקוי של ג'ייסון איזבל (Jason Isbell). במקום זה, הבחירה מצטמצמת לפרמטרים הבסיסיים שצוינו, אבל רשימת הז'אנרים מפתיעה בעומקה: לצד "דיסקו אייטיז" ו-"R&B ניינטיז" מופיעים גם "Kawaii Future Bass" ו-"Anime World". המגוון הזה מרמז שהכלי מכוון ליוצרים שמחפשים נקודות התחלה ספציפיות, לא פתרון "הכל באחד".

סאונד של משחק וידאו בניינטיז, בכוונה

הפריסטים הזמינים נשמעים כמו טוני General MIDI קלאסיים מתקופת קונסולות 16-ביט, וזו לא תקלה. הכוונה המוצהרת היא שהיוצר ייצא את נתוני ה-MIDI מהישר ל-DAW, יחליף את הצלילים בסינתיסייזרים רציניים יותר, ויעצב את החומר כראות עיניו. במילים אחרות: Melody Flip הוא מנוע רעיונות, לא מנוע הפקה. מי שמצפה לקבל טרק מוכן לשחרור יתאכזב; מי שמחפש נקודת זינוק לקומפוזיציה, עשוי למצוא כאן תועלת.

הקונטקסט: רולנד חוזרת לעצמה, אבל הקהילה סקפטית

אחרי שנים שבהן נראה היה שהחברה איבדה כיוון, בעיקר בגלל שירות המנויים המבולגן Roland Cloud, השקות אחרונות כמו ה-P-6 Creative Sampler, ה-SH-4d וה-Gaia 2 החזירו אמון. ה-TR-1000, ששוחרר בשנה שעברה כמחווה למורשת האנלוגית, התקבל בחום. אלא שהכניסה ל-AI גנרטיבי מגיעה כשקהילת המוזיקאים ברובה עוינת לטכנולוגיה הזו, וספק אם Melody Flip תוסיף נקודות זכות דווקא עכשיו.