איש ביטחון לאומי לשעבר קורא לארה״ב לשקול תקיפות קינטיות כדי לעצור את סין במרוץ ל-AGI

ג׳ייקוב סטוקס (Jacob Stokes), לשעבר איש צוות במועצה לביטחון לאומי בממשל אובמה וכיום סגן מנהל תוכנית הביטחון האינדו-פסיפית ב-CNAS, הציג ביום חמישי באירוע מקוון קו מחשבה שמזכיר יותר דוקטרינת גרעין מאשר מדיניות טכנולוגית. לטענתו, על משרד ההגנה, הסוכנות לביטחון לאומי וגופים נוספים להתחיל לאסוף את המודיעין שיצדיק פעולות ריגול, סייבר ואפילו תקיפות פיזיות, כל זאת כדי למנוע מסין להגיעה ראשונה לבינה מלאכותית כללית.

ההשוואה הגרעינית אינה מקרית

סטוקס הסביר שהלוגיקה זהה לזו שהנחתה קובעי מדיניות בעידן הגרעיני: לומדים את המדע, ואז גוזרים לאחור את ההשלכות האסטרטגיות. בדוח שפרסם המרכז בשבוע שעבר הוא פירט ארבעה מסלולים, דיפלומטי, ריגול, סייבר וקינטי, וקרא לממשל לבחון את היתכנותם כחבילה אחת. המונח "קינטי" בז׳רגון ביטחוני פירושו הפעלת כוח פיזי, כלומר תקיפות של ממש, לא רק קוד זדוני או סנקציות.

מה שחסר בדוח ובדברים

הדוח לא מגדיר איזה סף טכני ייחשב כ"השגת AGI", לא מציג הערכת מודיעין קונקרטית על התקדמות סינית, ולא דן בתגובת הנגד הצפויה מבייג׳ינג. גם לא מוזכרים מנגנוני פיקוח או אימות שיאפשרו לדעת אם צד כלשהו חצה את הקו. בהיעדר הגדרות כאלה, ההמלצה נשארת ברמה הצהרתית, מסגרת לחשיבה, לא תוכנית מבצעית.

הקונטקסט הרחב יותר

הפרסום מגיע בזמן שוושינגטון מגבשת הגבלות יצוא על שבבים מתקדמים, מודלים וציוד ייצור, ומקדמת חקיקה שתחייב דיווח על אימון מערכות חזקות. הקריאה לכלים התקפיים מרחיבה את ארגז הכלים מעבר לסנקציות והגבלות מסחר, אל טריטוריה שבה סיכון ההסלמה מיידי וקשה לשליטה. סטוקס עצמו מודע לכך, הוא מדבר על "עבודה לאחור מהטכנולוגיה למדיניות", לא על ביצוע מיידי.

שורה תחתונה

ההצעה משקפת הלך רוח גובר בחוגי ביטחון לאומי: AGI נתפס כיכולת משנה-משחק ברמה של נשק אסטרטגי, והפער בזמן ההגעה אליו מצדיק, בעיני חלק מהמומחים, צעדים שהיו בלתי נתפסים עד לא מזמן. השאלה המעשית, איך מזהים פריצת דרך בזמן אמת ואיך מונעים אותה בלי להצית עימות רחב, נותרת פתוחה.