פנגראם הפך לסטנדרט הזהב של זיהוי בינה מלאכותית. האם אפשר לסמוך עליו?

סטארט-אפ בן 24 עובדים שיושב מעל סניף פופאייז בברוקלין, שגייס 13 מיליון דולר (כ-48 מיליון שקל), בערך 0.0072 אחוז ממה ש-OpenAI גייסה, הפך בחודשים האחרונים לשם שכל הוצאת ספרים וכל פלטפורמת תוכן מכירה. פנגראם (Pangram) מבטיחה להחזיר אחוז משוער של מעורבות בינה מלאכותית בכל טקסט נתון, והיא עושה את זה באמצעות מודל משלה. הבעיה: אף אחד לא באמת יודע כמה המדד הזה מדויק, והספרות כבר משלמת את המחיר.

הסקנדלים שהקפיצו את המניה

בינואר השנה נפוצו ברדיט וביוטיוב השערות שהסופרת מיה באלארד השתמשה בבינה מלאכותית כדי לכתוב את "Shy Girl", רומן שיצא בהוצאה עצמית ונרכש על ידי האשט (Hachette). באלארד הכחישה, אבל מנכ"ל פנגראם פרסם ב-X שהספר קיבל 78 אחוז בינה מלאכותית. האשט ביטלה את ההוצאה. מאז הגיעו עוד: טור "Modern Love" של הניו יורק טיימס קיבל 100 אחוז, זוכה פרס הסיפור הקצר של חבר העמים הבריטי, 100 אחוז, הרומן "Daggermouth" (60 אחוז, ומותחן שנמכר תמורת 2.4 מיליון דולר (כ-8.8 מיליון שקל)) 97 אחוז. ביולי סאבסטאק (Substack) הודיעה שהיא משלבת את פנגראם בפלטפורמה כדי שהקוראים יוכלו לבדוק חשד לשימוש בבינה מלאכותית.

התגובה מהשטח: שנאה יוקדת

לא כולם מריעים. "יש סלידה וכעס כאלו כלפי תוכנות הזיהוי", אומרת ג'יין פרידמן, סופרת ומומחית הוצאה לאור. "יש תחושה שהן רעות בדיוק כמו חברות הבינה המלאכותית עצמן, אם לא יותר". מחוץ לעולמות ההוצאה לאור והאקדמיה, פנגראם עדיין לא שם מוכר בכל בית, אבל הביקוש להבחין בין תוכן שפותח על ידי מודל שפה גדול (LLM) לבין כתיבה אנושית רק גדל מיום ליום. השאלה שצריך לשאול עכשיו היא כמה אפשר לסמוך על החברה.

מאחורי הקלעים: מקס ספרו והדרך מגוגל לברוקלין

מקס ספרו (Max Spero), בן 30, מייסד-שותף ומנכ"ל, מצטרף לשיחת גוגל מיט (Google Meet) מהטלפון עם קופסת טייקאווי ביד וגורדי שחקים ברקע. הוא לבוש חולצה בז'ית, שיער כהה קצר, חיוך רחב והבעה ילדית משהו. אומר שהוא ממהר הביתה עם ארוחת צהריים ויחזור. עשר דקות אחר כך הוא מופיע בדירה בברוקלין, אחרי בוקר של שיחות גיוס. ביולי פנגראם גייסה 9 מיליון דולר (כ-33 מיליון שקל) והשיקה את פנגראם 4, המודל החדש שלה. באתר החברה מופיעות שש משרות פתוחות, גידול של 25 אחוז בכוח אדם.

מגוגל לפנגראם: רובוטיקה, FLoC ורכב אוטונומי

ספרו גדל בפרבר לוס אנג'לס לה קריסנטה (La Crescenta), אהב תכנות והיה בנבחרת הרובוטיקה של התיכון. בסטנפורד (Stanford) פגש את בראדלי אמי (Bradley Emi), לימים שותפו להקמה. אחרי הלימודים הצטרף ל־Google, שם עבד על FLoC, טכנולוגיה שנועדה להחליף עוגיות צד שלישי על ידי קיבוץ משתמשי כרום (Chrome) לפי תחומי עניין. גוגל הרגה את FLoC ב-2022 בעקבות חששות פרטיות. ספרו המשיך לחברת הרכב האוטונומי נורו (Nuro), בעוד אמי עבר בטסלה (Tesla) ובחברת הביוטק-בינה מלאכותית אבסי (Absci). אחרי השקת צ'אט-ג'יפיטי (ChatGPT) בסוף 2022, השניים זיהו הזדמנות עסקית בעתיד מלא תוכן בינה מלאכותית. ב-2023 הקימו את Checkfor.ai, ושנה אחר כך שינו את השם לפנגראם. עד אז כבר הצטופפו בזירה לפחות תריסר מתחרות, בהן Originality.ai, GPTZero וטרניטין (Turnitin); פנגראם הציגה ביצועים טובים בכמה בדיקות עצמאיות מוקדמות ויצאה כמובילה.

השאלה הפתוחה: מה הבדיקה באמת מודדת

ככל שהראיון מתקדם, התשובות של ספרו נעשות מקוטעות, נעצרות ומתחילות מחדש, לא רק בגלל האוכל. החברה לא פרסמה מדדי ביצועים (benchmarks) מלאים מול בסיסי השוואה מקובלים, ולא ברור איך המודל מתמודד עם טקסטים שעברו עריכה אנושית כבדה אחרי יצירה בבינה מלאכותית, או עם סגנונות כתיבה שאינם אופייניים לנתוני האימון. בשוק שבו כל מתחרה טוענת לדיוק של 99 אחוז, ההבדל בין "זיהתה נכון" ל"סימנה בטעות כתיבה אנושית" הוא ההבדל בין כלי עבודה לכלי הרס קריירה. פנגראם 4 עדיין חדשה, והאינטגרציה בסאבסטאק תהיה מבחן האש הראשון בקנה מידה רחב. עד אז, האחוזים שהכלי מוציא הם בגדר ניחוש מושכל, לא פסק דין.