הסטארטאפ של יוצאי דיפמיינד עקף את אנתרופיק ואופן-איי עם מודל קטן בהרבה

האג'נט הקטן שניצח את הגדולים

אינהרנט (Inherent), מעבדת AI לונדונית שהקימו יוצאי גוגל דיפמיינד (Google DeepMind), יצאה ממצב סטילט' רק לפני שבועות ספורים עם סבב סייד של 50 מיליון דולר (כ-185 מיליון שקל). ההודעה המעניינת באמת הגיעה עכשיו: האג'נט (agent) החדש שלהם, פאראדיי (Faraday), הצליח לשחזר ממצאים של מאמרים מדעיים שפורסמו, בלי לקבל את התשובה מראש, ועשה את זה טוב יותר מהמודלים החזקים של Anthropic ואופן-איי (OpenAI). ההבדל: פאראדיי רץ על קוואן 3.6 (Qwen 3.6), מודל עם 27 מיליארד פרמטרים בלבד (פרמטרים הם המדד המקובל לגודל מודל ולעלויות האימון שלו), בעוד המתחרים הם מערכות פרונטיר (frontier-scale) גדולות בהרבה, קלאוד אופוס 4.8 (Claude Opus 4.8) וג'יפיטי-5.5 (GPT-5.5).

לא רק דיוק, "טעם מחקרי"

לדברי אדוארד יוז (Edward Hughes), מייסד-שותף וצ'יף סיינטיסט, הניצחון בבנצ'מרק (benchmark) לא היה המטרה העיקרית. מה שעניין אותם זו הדרך: אינהרנט הציבה רף גבוה יותר מדיוק בלבד, ודרשה מהאג'נט להפגין "טעם מחקרי" (research taste), אינסטינקט לאילו ניסויים שווה להריץ ואיך לתכנן אותם כמו שצריך. זו תכונה שקשה ללמד בהגדרת כללים, ולכן החברה נשענת על רינפורסמנט לרנינג (reinforcement learning), שיטת אימון שמתגמלת תוצאות טובות במקום להכתיב חוקים מפורשים. ההימור: הגישה הזו תתאים טוב יותר למטרה ארוכת הטווח, אג'נטים שתורמים במגוון תחומים מדעיים.

בונים על כלים קיימים במקום להמציא מחדש

הפוקוס על "כוכב הצפון" של אג'נט מדען הכתיב גם מה אינהרנט *לא* בונה. במקום לפתח כלי קוד משלהם, פאראדיי משתמש בקודקס (Codex) של ג'יפיטי-5.5, בדיוק כמו שחוקרים אנושיים נשענים על תוכנה קיימת במקום לכתוב הכל מאפס. יוז מתאר את האידיאל כאג'נט שמתנהג כמו חבר צוות טוב: כזה שחוזר ואומר "הסתקרנתי לגבי זה, הרצתי את הניסויים האלה, מה דעתך על התוצאות?", ולא כזה שרק אומר למשתמש מה שהוא רוצה לשמוע.

תריסר עובדים בקינגס קרוס, וקריאה לבטל את ה"גארדן ליב"

החברה מונה כרגע תריסר עובדים, כולם יושבים יחד במשרד בקינגס קרוס (King's Cross), השכונה הלונדונית שפעם הייתה מוזנחת והפכה, בין היתר בזכות הנוכחות של דיפמיינד, לאחד ההאבים (hubs) המובילים בעולם ל-AI. יוז אופטימי לגבי צפיפות הכישרונות בלונדון, אבל גם הצטרף לקריאות לבטל את ה"גארדן ליב" (garden leave), הנוהג הבריטי לאסור על עוזבים להצטרף או להקים מתחרה למשך חודשים אחרי ההתפטרות. חוקרים אמריקאים לא נתקלים במגבלה כזו, מה שנותן לסטארטאפים בארה"ב יתרון בגיוס טאלנטים שעזבו תפקיד קודם.