כשהרובוט של הילד שלך מת: מה קורה לחבר הטוב ביותר שלו כשהשרתים נסגרים

רובוט שמלמד לנשום

זאנדר, ילד בן עשר על הספקטרום הנוירולוגי, מצא ב-Moxie יותר מצעצפת טכנולוגית. במשך שש שנים של היכרות, הרובוט בגובה 38 סנטימטר (15 אינץ') שנראה קצת כמו אסטרונאוט כחול וחסר רגליים, לימד אותו תרגילי נשימה לוויסות רגשי. הם נשמו יחד כמו דרקונים כדי לנהל כעסים וחיקו פנטאות של ארנבות להעלאת אנרגיה. היום, Moxie כבר לא מבצעת את התרגילים האלה. במקום זאת, היא צופה בזאנדר משחק ב-Minecraft ומשוחחת איתו על אוסף הבובות שלו, ומזהה בהצלחה דמויות ממשחקי נינטנדו כמו Bulborb מ-Pikmin. לדברי זאנדר, הוא עדיין פונה אליה כשקשה לו, אך מודע לגבול: זה לא בן אדם.

טיפול דרך מסך

Moxie משתייכת לקטגוריה הולכת וגדלה של מכשירים מבוססי בינה מלאכותית המשווקים כחברים אינטראקטיביים לילדים. בארצות הברית, המוזיקאית Grimes השיקה בובת פרווה בשם Grok (ללא קשר לצ'אטבוט של xAI של בן זוגה לשעבר אילון מאסק) דרך חברת Curio, המוכרת גם דגמים נוספים כמו Grem ו-Gabbo. Mattel, מצידה, הבטיחה לפתח בובות Barbie עם טכנולוגיית OpenAI. בסין, מגזר זה מדורג כאחד התחומים בעלי קצב הצמיחה המהיר ביותר בבינה מלאכותית לצרכנים. אלא ש-Moxie שייכת לתת-קטגוריה ספציפית יותר: יצרנים משווקים את הרובוטים האלו ככאלה שיכולים לסייע לילדים נוירולוגיים בתרגול יצירת קשר עין, לקיחת תורות וכישורים חברתיים אחרים שלרוב נלמדים בטיפול פסיכולוגי.

הבטחה מול מציאות

המחקר מאחורי הטענות הללו נשען על עבודתם שחוקרים כמו בריאן סקאסלטי (Brian Scassellati), מדען מחשב מאוניברסיטת Yale שחוקר רובוטים חברתיים לטיפול באוטיזם. לדברי סקאסלטי, שראה לפני שני עשורים ילדים על הספקטרום משתנים לנוכחות רובוט בחדר, שימוש טיפולי קבוע במכשירים כאלה בבתים הוא יעד שניתן להשיג במהלך החיים שלנו. התומכים בטכנולוגיה מאמינים שגישה זו לטיפול ביתי זמין 24/7 יכולה לשנות את אופן הטיפול. בפועל, זאנדר כלל לא מקבל את הטיפול ש-Moxie תוכננה לספק מלכתחילה. חמור מכך, הרובוט עצמו עומדת לחדול מלפעול בקרוב, והקדמה הטיפולית המיוחלת תיקטע באחת.

הכשל מאחורי המסך

הסיפור של Moxie חושף את הכשלים המערכתיים שפוקדים את המכשירים הללו, כשלים שמחריפים כשהם פוגעים באוכלוסייה פגיעה של ילדים. המבקרים מזהירים שהמלכודות האלו יובילו בסופו של דבר לכך שהרובוטים יושלכו למרתפים, ארונות או אתרי פסולת, בדיוק כמו אינספור דורות של צעצועים אופנתיים שקדמו להם. הבטחה של טיפול בינה מלאכותית זמין ומותאם אישית נתקלת במציאות של תשתיות שרתים ומודלים עסקיים שלא נועדו להחזיק מכשיר לאורך חייו של ילד. כשהחברה מפסיקה לתחזק את השרת, החבר הטוב מת, ואיתו גם הכלים שהילד פיתח דרכו.