DeepSeek משחררת את ה-Harness: תשתית סוכנים שבה הכל פלאגין, גם המודל

DeepSeek שחררה את גרסת הפיתוח הראשונה של DeepSeek Harness, תשתית קוד פתוח שאמורה לאפשר הרכבת סביבות ריצה לסוכני בינה מלאכותית בלי לכתוב שורת קוד בליבה עצמה. הפרויקט, המופץ תחת רישיון MIT ומותקן דרך הפקודה dsh, לא מנסה להיות עוזר קידוד סטנדרטי אלא ערכת הרכבה למפתחים. ההנחה המוצהרת בתיעוד היא שסוכן שווה למודל ועוד הרנס (harness), שהוא שכבת התיווך בין המודל לסביבת העבודה שלו, ושכל רכיב בשכבה הזו צריך להיות ניתן להחלפה.

ארכיטקטורת Cordis

בניגוד לפריימוורקים מקובלים שמקשיחים את לולאת הסוכן ואת רישום הכלים, Harness מבוססת על Cordis, מטא-פריימוורק שמתואר במסמך A Programming Paradigm for Spatiotemporal Composability. הליבה אחראית רק על עגינת פלאגינים וניהול תלויות, בעוד יכולות הליבה כמו מודלים, כלים, סשנים, ארגזי חול (sandboxes), אחסון וממשק המשתמש ממומשות כולן כפלאגינים. המשמעות היא שמפתחים יכולים להחליף את ספק המודל, את מנגנון התזמון או את מדיניות ארגז החול דרך קובץ קונפיגורציה, בלי לגעת בקוד המקור של המערכת.

ארבע מצבי ריצה

המערכת מציעה ארבעה מצבי עבודה מובחנים. מצב Standard מפעיל את סוכן הקידוד המלא עם עריכת קבצים, שליטת מעטפת, חיפוש ותתי-סוכנים. מצב Code מאפשר למודל לשלב פעולות מרובות שלבים בתוכנית TypeScript אחת דרך SDK ייעודי. מצב Minimal מצמצם את הסביבה לשני כלים בלבד, מעטפת bash ועורך str_replace_editor, כדי לאפשר השוואת ביצועים (benchmarking) של מודלים בסביבה חשופה. מצב Creator מוסיף יכולות לבדיקת פלאגינים בזיכרון ולכתיבת תצורות קבועות מראש.

ניתור ושיחזור מלא

אחת הטענות החדות בשחרור היא ניהול התיעוד. כל מה שהמודל קולט, כולל system prompts, קריאות לכלים, תוצאותיהן וכל הזרקת הקשר (context injection), נכתב ליומן סשן נספח בלבד. תצוגת Trajectory מאפשרת לבחון את הרשומות הללו לפי מקור, ופעולות כמו המשכת ריצה, פיצול, חיפוש ושיחזור פועלות על אותו זרם אירועים. רוב פריימוורקים לסוכנים מתעדים קריאות כלים, אבל תיעוד כל הזרקת ההקשר הוא דרישה נדירה יותר שרלוונטית מאוד לסביבות פיקוח וביקורת.

ניתוב מודלים כפלאגין

גם ניתוב המודלים מתנהל כפלאגין. הזנת מפתח API של DeepSeek או ספקים כמו Anthropic וOpenAI נכנסת לתוקף בבקשה הבאה בלי לאתחל את השרת. ספקים כמו Bedrock, Vertex, Azure וCodex דורשים הזדהות טבעית, וספקים מותאמים אישית יכולים לקבל כתובת בסיס תואמת OpenAI. המפתחות נשמרים בקובץ נפרד ונכתבים בלבד, כך שהגדרות המערכת שומרות רק על מזהה הזדהות ולא על הערך עצמו. השחרור מכוון לתשתית פיתוח ולא למוצר ייצורי, כאשר הקהל המרכזי הוא סטארטאפים וצוותי פיתוח בארגונים שמנהלים כבר כלים פנימיים.