מארק צוקרברג פרסם מניפסט בן 6,500 מילה, והרשת בעיקר מגלגלת עיניים

החזון והספקנות

מנכ"ל Meta פרסם השבוע מסה ארוכה תחת הכותרת "העתיד שייך לכולם", ובה צייר תמונה אופטימית של עתיד מונע בינה מלאכותית: לכל אדם יהיה סוכן אישי יוצא דופן שמבין אותו, את מטרותיו ואת כל מה שחשוב לו. בפרק האחרון של הפודקאסט Equity של TechCrunch, קירסטן קורוסק, רבקה בלן ואנתוני הא ניתחו מדוע החזון הזה לא בדיוק סוחף את הקהל, כולל הקולגה ראסל ברנדום, שכתב שהמניפסט הוא "בדיוק הסיבה שאנשים לא אוהבים AI".

אנטי-דריו והבעיה ההיסטורית

בלן השוותה את צוקרברג למנכ"ל Anthropic דריו אמודאי, שבילה את סוף השבוע בהדיפת התווית "דומר" של AI, ואמרה שצוקרברג ממצב את עצמו "כמעט כמו אנטי-דריו". הבעיה, לטענתה, היא ההיסטוריה של צוקרברג ושל Meta: "בימי הרשתות החברתיות הוא אמר שהוא רוצה לוודא שלכולם יש פלטפורמה לדבר עם חברים. מה קיבלנו במקום? רייג'בייט ופרסומות, לא חיבור".

הניסיון לנצח במרחב ה"העצמה אישית"

לדברי בלן, Meta מנסה לנצח בזירה שונה: לא בחזית המודלים הסגורים, וגם לא במרחב הפתוח, אלא ב"העצמה אישית". המודל החדש Glimmer מיועד לניהול יומן, ניסוח הודעות, ארגון קבצים, פעולה תמידית עם או בלי חיבור רשת. במקביל, Muse Spark שומר בידי החברה שליטה על המודלים החזקים ביותר ומייצר ערוץ הכנסה ממי שרוצה להרחיב מחשוב לפרויקטים גדולים יותר. לפני שנה הבטיח צוקרברג במכתב דומה שה-AI יגיע למשקפיים ולבישים; הפעם גורם הצורה הסופי נותר פתוח.

ההשקעות שלא תורגמו למעמד חלוץ

הא ציין הקשר נוסף: Meta השקיעה סכומים רציניים ב-AI, כולל מאמצי גיוס אגרסיביים של חוקרים, ובכל זאת לא עולה בשיחה כמעבדת חזית (frontier lab). גם בצד הצרכני, אנשים משתמשים בכלי Meta AI באינסטגרם ובפייסבוק, אבל החברה לא נתפסת כמי שאליה הולכים בשביל עוזר אישי. במובן הזה, המכתב הוא ניסיון למתג מחדש ולתבוע טריטוריה שבה Meta לא הצליחה קודם.

לאמה מצוינת, הצ'טבוטים פחות

בלן הודתה ש-Llama הוא כלי מצוין וקוד פתוח, אבל ברמת הצרכן השימוש ב-Meta AI מסתכם ב"צ'טבוטים קריפיים למדי". השורה התחתונה של ברנדום: המכתב ורעיון ההעצמה האישית משאירים טעם רע בפה, כי מי שאומר אותם הוא צוקרברג עצמו.