סונו 2.0: כש-AI הופך את הסטודיו הביתי לתחנת עבודה דיגיטלית אמיתית

סונו משיקה את Studio 2.0 עם קפיצת מדרגה שמקרבת אותה ל-DAW על אמת, ולא לעוד עורך אודיו בסיסי עם גנרטיבי AI מלמעלה. השדרוג הכי מבוקש: תמיכה ב-MIDI, תנאי סף לכל DAW מודרני. אבל יש חסרון: אין עדיין תמיכה בפלאגינים חיצוניים או VST, אז נשארים עם הסינתיסייזר המובנה. מדובר בסינט בסיסי של שני אוסילטורים עם שלוש מעטפות וארבעה LFO, תיקון שהחברה פרסמה אחרי שדיווחה תחילה על ארבע מעטפות.

מידי כפרומפט, לא רק כנתונים

הכוונה פחות קשורה לאמולציות וינטג' כמו של ארטוריה, ויותר לניצול דאטת ה-MIDI כפרומפט גנרטיבי. אפשר לנגן אקורדים, ואז לבקש מסונו להפוך אותם לאודיו, להאריך מלודיה או לכתוב ב-פארט על בסיס מה שנוגן. עוד יכולת DAW קלאסית שנוספה: אוטומציה של פאנינג או ווליום של ערוצים בודדים לאורך העיבוד.

צ'אטבוט בתוך הסשן עם הקשר מוזיקלי

סונו משלבת צ'אטבוט ישירות בממשק הסטודיו, שמאפשר לבקש מילים או תפקיד גיטרה חדשים. זה לא גנרטור מבודד: הבוט מחובר לסשן הנוכחי ושואב את ההקשר המוזיקלי של הפרויקט. אפשר להגיד לו "תגרום לערוץ הווקאלי להישמע טוב יותר", והוא יוסיף ריוורב, קומפרסור ו-EQ בעצמו. חבילת אפקטים מובנים: דיסטורשן, דיליי, ריוורב, קומפרסור ו-EQ.

יצירת אפקטים קסטום בשפה טבעית

הפיצ'ר המעניין ביותר בממשק הצ'אט: היכולת לייצר פלאגינים של אפקטים במילים. אפשר לבקש ריוורב ייחודי, קומפרשן בריקוול או קורוס, בדומה לפדאל הגיטרה האינסופי של פוליאנד, והאפקטים נשמרים בחשבון לשימוש חוזר. צעד שמקרב את הכלי לעולם הסאונד דיזיין האמיתי, לא רק לגנרטור שירים.

ה-AI משתלט על הוורקפלו, והאדם נשאר לצפות

גרסת הבטא של הצ'אט משאירה אפילו פחות עבודה למשתמש. בהדגמה אפשר לראות את הנרי פיפס מתקן תווים מזויפים ומבצע קוואנטיזציה ל-MIDI, ואז אומר שהיה צריך לבקש מהצ'אטבוט לעשות את זה במקומו. הוא גם מוותר על בחירת שרשרת האפקטים לווקאלס ומשאיר את ההחלטה ל-AI. סונו 2.0 נראית יותר כמו DAW, אבל השאלה היא כמה שליטה נשארת בידיים של מי שיוצר.