חיל האוויר האמריקאי חותם עם WindBorne על חוזה של עד 49 מיליון דולר לנתוני בלונים

חוזה תשלום־לפי־ביקוש

חיל האוויר האמריקאי ירכוש נתונים אטמוספריים מצי הבלונים האוטונומיים של WindBorne Systems בחוזה שעשוי להגיע לכ־49 מיליון דולר (כ־180 מיליון שקל), כך הודיעה החברה. התשלום אינו מובטח מראש: החיל מזמין נתונים לאזורים ולזמנים ספציפיים, ועד כה הוזמנו שירותים בכ־1.7 מיליון דולר (כ־6.3 מיליון שקל). בחברה צופים שההזמנות יתרחבו בהמשך.

צי של 700 בלונים ומודל משלה

WindBorne, שנוסדה ב־2015 ויושבת ברדווד סיטי, קליפורניה, מפעילה כיום כ־700 בלוני מזג אוויר ברחבי העולם. הבלונים אוספים קריאות חיישנים שנמכרות ללקוחות ומוזנות גם למודל החיזוי שפותח בחברה, WeatherMesh. לטענת החברה, היא הגוף הראשון שהזין ישירות נתונים אמפיריים למודל למידה עמוקה (Deep Learning) לחיזוי מזג אוויר, בניגוד לגישה המסורתית שמסתמכת על סימולציות פיזיקליות על גבי מחשבי־על.

זכייה ללא מכרז: "היחידים שמסוגלים"

החוזה הנוכחי הוא הגדול ביותר שבו זכתה החברה מול הממשל האמריקאי, אחרי עבודה ממושכת עם השירות המטאורולוגי הלאומי, חיל האוויר וחיל הים. הוא הוענק ללא הליך תחרותי (sole-source). לדברי ה־CTO ואחד המייסדים, אנדריי סושקו (Andrey Sushko), ההחלטה משקפת קביעה שלפיה WindBorne היא החברה היחידה שמסוגלת לספק איסוף נתונים גלובלי באופן שעונה על הצרכים המבצעיים של החיל. הכסף מיועד להרחבת הקונסטלציה ולהמשך פיתוח חומרה וביצועים.

WeatherMesh 6 וגיוס סדרה B

באוגוסט השיקה החברה את WeatherMesh 6, שלדבריה מדייק יותר מהמודל הפיזיקלי של המרכז האירופי לחיזוי לטווח בינוני (ECMWF). חודש קודם לכן גייסה WindBorne 37 מיליון דולר (כ־136 מיליון שקל) בסבב סדרה B להאצת הפריסה. המודל החדש מצטרף לגל של מערכות חיזוי מבוססות טרנספורמרים (Transformers), שהפכו פרקטיות אחרי שחרור מערך הנתונים המאסיבי של ECMWF לפני כמה שנים.

חזית משוננת: פיזיקה מול למידה עמוקה

המודלים החדשים, של מעבדות קצה כמו Google DeepMind ושל סוכנויות ממשל, מראים דיוק עדיף על חיזויים מסורתיים, אלא שהתמונה עדיין "חזית משוננת" (jagged frontier): שני סוגי התחזיות נדרשים כדי לקבל תמונה שמישה. כלי חיזוי הציקלונים של DeepMind, למשל, הפכו למרכיב מרכזי בהיערכות הממשל האמריקאי לעונת ההוריקנים.

טיסה בלתי ממונעת לתוך עין הטייפון

באוגוסט הפכה WindBorne לגוף הראשון ששלח מערכת טיסה בלתי ממונעת, ללא מנוע, לאסוף נתונים בתוך עין טייפון. הניווט מתבצע על ידי שינוי גובה: שחרור אוויר או השלכת חול כמשקולת (ballast) כדי להיכנס לרוחות שמסיעות את הבלון ליעד. סושקו מסביר שההישג נשען על שני תנאים: מודל רוח ומדויק שיודע לנווט, וקונסטלציה גדולה מספיק שמבטיחה נוכחות בלונים במקומות הנכונים. לדבריו, זהו אחד המקרים הראשונים שבהם מודל למידה עמוקה שימש לקבלת החלטות תפעוליות בזמן אמת.