השרידים שווים כסף

כשקילן מיסקל (Keelan Miskell) התחיל לסגור את הסטארטאפ שלו בקריפטו השנה, הוא הניח שהדאטה שנצבר שם לא שווה הרבה, משתמשים אנונימיים, חברה בת שנתיים וחצי. בפועל, הוא כבר קיבל כ-25 אלף דולר (כ-92 אלף שקל) על הקוד, וסכום נוסף של כ-15 אלף דולר (כ-55 אלף שקל) עומד על הפרק עבור היסטוריית העבודה בגוגל, נושן (Notion), פיגמה (Figma) ו־Slack. "לפחות כל הדברים שעשינו שנתיים וחצי שווים משהו למישהו איפשהו", הוא אומר. העסקה תווכה על ידי סימפלקלוז'ר (SimpleClosure), חלק מאקוסיסטם שלם שצמח סביב סטארטאפים גוססים.

אקוסיסטם של סגירות

לפי הערכות של קרטה (Carta) ואנג'ליסט (AngelList), סגירות סטארטאפים זינקו בין 26% ל-56% בשנה בשנים האחרונות, ויחד איתן נולדה תעשיית "סוף חיים", מאמנים, "דולות מוות" וחברות שמטפלות בבלגן המשפטי, המיסויי והתפעולי של הפירוק. סימפלקלוז'ר הוסיפה מכירת דאטה לשירותים שלה באפריל, ופלטפורמת אססט האב (Asset Hub) שלה מאפשרת למייסדים למכור קוד ודאטה של סביבת עבודה, מיילים, צ'אטים, מסמכים. הקונים: מעבדות מודלי בסיס, ספקים שבונים סביבות מדומות לאימון, וחברות בוגרות שמפתחות מודלים משלהן. עד כה טופלו מעל 150 עסקאות, והצפי הוא החזרה של מעל 10 מיליון דולר (כ-37 מיליון שקל) לסטארטאפים עד סוף 2026. המנכ"לית דורי יונה (Dori Yona) מספרת שעסקאות כאלה, שהיו נדירות ו"קצת טאבו", הפכו לשגרה, 47% מהעסקאות של סימפלקלוז'ר כוללות כעת מכירת קוד או דאטה.

איך מעריכים פסולת תפעולית

יש תחרות. סאנסט (Sunset), יריבה בתעשייה, מפעילה עסק מכירת דאטה בצמיחה מהירה. המנכ"ל ברנדן מהוני (Brendan Mahony) מסביר שהשווי נקבע לפי מספר עובדים, שנות פעילות, נפח דאטה ואיך הצוות השתמש בכלים. האנלוגיה שלו: "לוח חלקיקים" (particle board), "דאטת הפליטה התפעולית הזו היא כמו שבבי עץ שכולם חשבו שאין להם ערך, אבל בפועל יש להם המון". הביקוש לארכיונים של חברות מתות פרץ בבת אחת בשנה שעברה, כשמעבדות אימון נתקלו בתקרה של דאטה ציבורי וסינתטי. סרג' איי איי (Surge AI), למשל, קונה דאטה כדי לבנות "מכוני חיזוק למידה" (reinforcement-learning gyms) שבהם סוכני AI מתרגלים משימות, נניח דיבאג של ארכיטקטורת IT מורכבת או כתיבת ערעורים משפטיים. ניק היינר (Nick Heiner), שמוביל את העבודה על הסביבות האלה, מחפש ארכיונים שמשקפים מגוון מצבים, מחלוקות, החלטות שיפוט מורכבות. לדבריו, היסטוריית סלאק אחת עם עומק ומגוון יכולה להיות שווה יותר מהסלאק, המייל והיומן של חברה אחרת גם יחד.

הבעיה עם סינתטי, והמחיר שעוד לא סגור

ארכיונים אמיתיים מונעים טעויות נפוצות בעולמות סינתטיים, כמו הפניות לתאריכים שלא קיימים, אבל היקף שיפור הביצועים עדיין לא ברור. אף חברה לא פרסמה עדיין מבחנים שמשווים אימון על דאטה אמיתי מול החלופות. התמחור משקף את אי-הוודאות: קונים מציעים מספרים שונים לגמרי, אומר היינר, כי ההערכות מבוססות על "תזות מחקר" שמנסות לנחש כמה משימות שימושיות ייצאו, נניח, מ-100 אלף שורות קוד.

העסקאות הגדולות והסיכון המשפטי

זה לא עוצר עסקאות גדולות. באוגוסט, במסגרת פשיטת הרגל של ספיריט איירליינס (Spirit Airlines), Google גברה על חברת דאטת ה-AI מרקור (Mercor) וקנתה עשורים של דאטה, 100 מיליון מיילים, 500 מיליון הודעות טימס (Teams), 176 אלף רשומות עובדים, תמורת 10 מיליון דולר (כ-37 מיליון שקל). בספטמבר דיווח בלומברג (Bloomberg) שיחידת ה-AI של ספייס-אקס (SpaceX) שוקלת לקנות דאטה מסטארטאפים בקשיים. משפטית, העסק עלול להסתבך. איגוד הדיילים של ספיריט התנגד למכירה מטעמי פרטיות, ועו"ד גרג יואינג (Greg Ewing), שמייעץ לסטארטאפי AI, מכנה דאטה כזה "רדיואקטיבי משפטית". ספקים מעסיקים מדעני דאטה לניקוי מידע מזהה אישית והחרגת רשומות HR, וגם הקונים טוענים שהם מנקים. אבל יואינג מצביע על הפרטים הפרטיים שמסתתרים במיילים וביומנים ,