עוד מודל סיני מטלטל את עמק הסיליקון, והפעם החתום עליו הוא דוקטור צעיר שיכול היה לבחור כל מעבדה בעולם

בשבוע שעבר השיקה Moonshot מבייג'ינג את Kimi K3, מודל שפה שמומחים מדרגים בשורה אחת עם המובילים של OpenAI ואנתרופיק, ואפילו אילון מאסק טרח לכנות "עבודה מרשימה". הרעש גדול במיוחד כי מאחורי ההישג עומד יאנג ג'ילין, בן 34, שסיים דוקטורט בקרנגי-מלון בארבע שנים, חתום על מאמרי יסוד בטכנולוגיית הטרנספורמר, וקיבל הצעות מאפל, גוגל, מטא, סטנפורד ו-MIT, ובחר לחזור הביתה לסין.

הבחירה של יאנג לא נבעה מחוסר ברירה. אפל אפילו הציעה לו תפקיד בכיר במשרדיה בבייג'ינג, פתרון שהיה מאפשר לו לחזור בלי לוותר על המשכורת והמותג. אבל יאנג, חובב פינק פלויד שקרא לחברה על שם האלבום "Dark Side of the Moon", רצה לבנות משלו. חדרי הישיבות במטה ברובע היידיאן נקראים על שם להקות רוק, פסנתר לבן ניצב במרכז האופן-ספייס, ורבים מהחוקרים הם חברים מימי התואר הראשון בצ'ינגחואה, כולל המתופף לשעבר בלהקת הסטודנטים Splay.

הדרך לא הייתה חלקה. ב-2024 Moonshot הכניסה רק 2.4 מיליון דולר (כ-8.9 מיליון שקל) מול עלויות אימון וגיוס אסטרונומיות, ורבים בתעשייה הסינית הימרו שהסטארטאפ לא ישרוד את המרוץ היקר. יאנג ביצע פיבוט כפול: ויתר על פיתוח צ'אטבוט משלו והתחייב לקוד פתוח. המהלך השתלם, ביוני הגיעה החברה להכנסות שנתיות של כ-300 מיליון דולר (כ-1.1 מיליארד שקל) עם צוות של 300 עובדים, והפכה לאחת מספקיות המודלים הצומחות בסין, בדומה לגל שעורר DeepSeek שנה קודם.

יאנג אינו מקרה בודד. ד"ר הארי שום, לשעבר סגן נשיא בכיר למיקרוסופט AI, חזר לעמוד בראש מכון באוניברסיטת שנז'ן; פרופ' צ'י יואן, בכיר ביאהו ומיקרוסופט לשעבר, מונה ל-COO של באיידו; פרופ' ז'ו סונג-צ'ון, מגדולי חוקרי הראייה הממוחשבת, מוביל כיום את המכון ל-AI כללית בבייג'ינג. לפי ה"פייננשל טיימס", יזמים סינים מדווחים שנוח להם יותר לבנות בסין, בזכות רשת הקשרים, התרבות המוכרת, רגולציה ברורה ומאגר טאלנטים עצום, לצד תחושת פטריוטיות שדוחפת אותם לתרום למירוץ המקומי.

הנתונים מגבים את המגמה: סקר סטנפורד מ-2024 בקרב 1,304 מדענים ממוצא סיני בארה"ב מצא ש-73% חשו "לא בטוחים" כחוקרים אקדמיים, ו-65% הצביעו על חשש משנאה ואלימות אנטי-אסייתית. ההנחה הוותיקה, שדוקטורנטים סינים נשארים באמריקה אחרי הלימודים, נסדקת. בעמק הסיליקון מתחילים להבין שהיתרון התחרותי שלהם, שמבוסס כבר עשורים על בריין-דריין גלובלי, כבר לא מובן מאליו.