אלכס קארפ שם את הקלפים על השולחן: מודל הטוקנים של OpenAI ואנתרופיק הוא בועה פיננסית שמרוקנת ערך

מלקוחות ארגוניים מנכ"ל פלנטיר אלכס קארפ לא הגיע לראיון ב-CNBC כדי להיות נחמד. לכבוד ההכרזה על שיתוף הפעולה המעמיק עם אנבידיה, הוא תקף חזיתית את המודל העסקי השולט היום בתעשיית ה-AI הגנרטיבי, מכירת גישה למודלים לפי נפח טוקנים, והגדיר אותו כ"מס עושר" שמעשיר את ספקיות המודלים בלי לתת תמורה אמיתית לארגונים שמשלמים את החשבון. "משהו השתבש לגמרי", אמר קארפ בלי למצמץ, והזהיר שהשיטה הזו דוחפת חברות להעביר את הקניין הרוחני הכי רגיש שלהן לידיים של צד שלישי, רק כדי לקבל בתמורה השלמת טקסט גנרית.

דרישת בעלות על אמצעי הייצור

הטענה המרכזית של קארפ פשוטה: ארגונים, מבנקים ועד צבאות, לא רוצים "לנוח ולהירגע" בזמן שמישהו אחר מאמן על הדאטה שלהם. הם רוצים בעלות על אמצעי הייצור: על כוח המחשוב, על המודלים, על מאגרי הנתונים ועל היתרון התחרותי שנגזר מהם. השת"פ עם אנבידיה, לדבריו, נולד בדיוק מהדרישה הזו: ארכיטקטורה סגורה ומאובטחת שמאפשרת ללקוח לאמן מודל על המידע הרגיש שלו בלי שהמשקולות או הדאטה ידלפו החוצה. "המשחק נגמר", חתך קארפ, כשהוא מתכוון לעידן שבו ארגונים מוכנים לשלם פר טוקן ולוותר על שליטה בתמורה לנוחות.

חוסר אמון במודלים חיצוניים

ברקע הדברים עומדת מציאות מבצעית שפלנטיר חיה אותה יומיום. הפלטפורמה של החברה, ה-Ontology שמחברת נתונים גולמיים לקבלת החלטות, רצה כבר שנים על תשתיות קריטיות בארה"ב, באוקראינה וגם בישראל. קארפ סיפר שלקוחות ביטחוניים וארגוניים שמפעילים LLMs על גבי האונטולוגיה של פלנטיר מדווחים על "רמה של אי נוחות והיעדר אמון" מול ספקיות המודלים הגדולות. התחושה היא שמשלמים על טוקנים חסרי תועלת, ובתמורה הספקיות מקבלות הצצה לקניין הרוחני של הלקוח. מבחינת קארפ, זה לא רק עניין מסחרי אלא סיכון אסטרטגי: "האם אנחנו באמת מתכוונים להוציא למיקור חוץ את שדות הקרב של המדינה הזו לקונצנזוס הרווח בעמק הסיליקון? זה פשוט מטורף".

קארפ לא חסך ביקורת גם מהצד הגיאופוליטי. הוא הזהיר שסין מצמצמת פערים בבניית מודלים ושארה"ב "לא בהכרח תנצח", ותקף את ההחלטה של אנתרופיק להגביל גישה של הממשל האמריקאי למודלים המתקדמים שלה תוך פתיחתם לשאר העולם, כולל יריבים. "זו גישה מפסידנית", קבע. ועדיין, הוא ידע לפרגן כשצריך: "מה שהם עשו בבניית המודלים הוא בעל חשיבות עולמית היסטורית", אמר על אנתרופיק, והוסיף שדריו אמודיי "הגיע מאחור ועכשיו הוא המוביל".

מודל עצמאי לסטארט-אפים ישראלים

בישראל, שבה פלנטיר מחזיקה נוכחות משמעותית ועובדת צמוד עם מערכת הביטחון ועם חברות סייבר מובילות, הדברים של קארפ נופלים על אוזניים קשובות. הסטארט-אפים המקומיים שבונים היום מוצרי AI על גבי GPT-4 או Claude כבר מכירים את כאב הראש של תמחור טוקנים בלתי צפוי, זליגת דאטה והעדר שליטה במודל. המעבר לארכיטקטורה של "הבא את המודל שלך" (BYOM) על גבי ברזלים של אנבידיה, שפלנטיר דוחפת כעת, עשוי להיות בדיוק היציאה מהמלכוד שחברות ישראליות מחפשות: לשמור את ה-IP בבית, לשלם על חומרה פעם אחת, ולהפסיק לממן את הבועה של עמק הסיליקון.