סונו דוחפת את סטודיו 2.0 לכיוון תחנת עבודה דיגיטלית אמיתית

ה��ברה משיקה גרסה שנייה שמוסיפה תמיכת MIDI, אוטומ��יה, חבילת אפקטים וצ'אטבוט שמנהל את הסשן, צעד ברור לעבר DAW מלא במקום עורך אודיו בסיסי עם יכולות גנרטיביות.

MIDI וסינתיסייזר מוב��ה בלבד

ה��וספת המשמעותית ביותר היא תמיכת MIDI, שלדברי סונו הייתה הפיצ'ר המ��וקש ביותר ותנאי הכרחי לכל DAW מודרני. הב��יה: אין עדיין תמיכה בפלאגינים חיצוניים או VST, כך שה��שתמשים נעולים על הסינתיסייזר הקנייני המוב��ה, ווייבטייבל בסיסי עם שני אוסילטורים, שלוש מעטפות וארבעה LFO. הנקודה אינה לה��יץ אמולציות וינטג' של ארטוריה, אלא להשתמש בנתוני ה-MIDI כפרומ��ט: מנגנים אקורדים ומ����שים מסונו להפוך אותם לאודיו, לה��ריך מלודיה או לכתוב B-פארט על בסיס מה שנוגן.

אוטומ��יה ואפקטים מוב��ים

פיצ'ר DAW סטנדרטי נוסף שנכנס בגרסה 2.0 הוא אוטומ��יה, כעת אפשר לשנות פאן או ווליום של ערוצים בודדים לאורך העיבוד. סונו גם מוסיפה חבילת אפקטים פשוטה הכוללת דיסטורשן, דיליי, ריברב, קומ��רסיה ו-EQ, כולם מוב��ים בסביבת העבודה.

הצ'אטבוט שעושה הכול במקומ��

מ��שק הצ'אט החדש משולב בסשן הנוכחי ושואב את הה��שר המוזיקלי של הפרויקט. אפשר לבקש ממ��ו מילים, תפקיד גיטרה חדש, או הוראה כמו "תגרום לערוץ הווקאל להישמע טוב יותר", והוא יוסיף ריברב, קומ��רסיה ו-EQ בעצמו. היכולת המעניינת יותר היא יצירת פלאגיני אפקטים מותאמים אישית: ריברבים ייחודיים, קומ��רסיה בריקוול או אפקטי קורוס, בדומה לפדאל הגיטרה Endless AI של פוליאנד. האפקטים נשמרים בחשבון לשימוש חוזר.

פחות עבודה למשתמש, יותר לאיי-איי

גרסת הב��א של הצ'אט משאירה אפילו פחות החלטות בידי המשתמש. בה��גמה נראה הנרי פיפס (Henry Phipps) מתקן תווים שגויים ומ��מת MIDI, לפני שהוא מציין שהיה צריך לבקש מה��'אטבוט לעשות זאת במקומו. הוא גם מוותר על בחירת שרשרת עיבוד לווקאל ומשאיר את הה��לטה לאיי-איי. התיקון שפורסם ב-13 באוגוסט מב��יר: במקור נכתב בטעות שלסינתיסייזר ארבע מעטפות במקום ארבעה LFO.