חוקרי אופן רוטר ניתחו 380 טריליון טוקנים וגילו פרמיית AI של 0.641 נקודות אחוז לשבוע

חוקרים אספו נתוני שימוש אמיתיים מיותר מ-400 מודלים שרצים על אופן רוטר, מדגם שמכסה בערך שנתיים אחוזים מצריכת ה-AI העולמית החודשית, ובנו ממנו גורם יחיד שמשקף גידול בטוקנים, בהוצאות ובמספר המשתמשים. הגורם הזה איפשר לחשב לכל חברה ציבורית AI beta, מידה שמכמתת כמה תנועת המניה שלה קשורה לביקוש הממשי למודלים ולא רק להייפ תקשורתי.
חברות עם AI beta גבוה הניבו תשואות גבוהות יותר בתקופה העוקבת, ואסטרטגיה שקנתה את המניות הרגישות ביותר ומכרה בחסר את הפחות רגישות הניבה בממוצע 0.641 נקודות אחוז לשבוע. האפקט היה מובהק במיוחד סביב מודלים סגורים, משתמשים משלמים, משתמשים מנוסים ופרומפטים ארוכים, כלומר במקומות שבהם השימוש מעיד על הטמעה אמיתית בתהליכי עבודה.
לעומת זאת, שימוש מזדמן ומודלי אופן-וייט לא ייצרו פרמיה דומה, מה שמרמז שהשוק מתגמל אינטגרציה עמוקה ולא רק התנסות שטחית. התופעה חורגת הרבה מעבר לסקטור הטכנולוגי: מקצועות עתירי תקשורת, הוראה ואינטראקציה אנושית קיבלו הערכת יתר יחסית, ואילו תפקידים אנליטיים, מדעיים ותפעוליים זכו לזהירות יתרה.
החוקרים מסיקים שטוקנים הופכים לאינדיקטור כלכלי חדש, צריכה בפועל של מודלים מאפשרת למשקיעים לסמן את החברות והמקצועות שהם רואים כמנצחי כלכלת ה-AI. המאמר עדיין בגרסת קדם-פרסום בארקייב והמתאם אינו מוכיח סיבתיות, אבל המסקנה המעשית ברורה: השוק החל לתמחר AI לפני שרוב החברות למדו למדוד את השפעתו עליהן.
הנתון המעניין ביותר שנעדר מהדיווח: המחברים לא פרסמו את רשימת הטיקרים שקיבלו את ה-AI beta הגבוה והנמוך ביותר.