הפרצה הבאה כבר נכתבת על ידי מכונה

המתמטיקה החדשה של התקיפה
אחת מכל ארבע פריצות סייבר בוצעה השנה בסיוע כלי בינה מלאכותית, זינוק של 56% לעומת השנה שעברה, כך עולה מדוח עלות פריצת המידע השנתי של יבמ (IBM) שמתפרסם היום. המספר היבש מסתיר מאחוריו שינוי טקטוני בכלכלת הסייבר: עלות שיגור מתקפה צנחה לאלפי דולרים בודדים והפכה למהירה מאי פעם, בעוד התגובה - הזיהוי, הבלימה והתיקון - ממשיכה להתייקר. התוצאה היא פער הולך וגדל בין מהירות התוקף ליכולת ההגנה, פער שמתורגם ישירות לכסף.
תג מחיר כבד יותר
העלות הממוצעת של פריצה בסיוע AI נאמדת בכ-6 מיליון דולר (כ-22 מיליון שקל), גבוהה בכמיליון דולר (כ-3.7 מיליון שקל) מהעלות הממוצעת של פריצה "רגילה", שעומדת על כ-4.99 מיליון דולר (כ-18.3 מיליון שקל). ביבמ מסבירים שהפער נובע מהסלמה בעוצמת המתקפות, גילוי מאוחר יותר שלהן ואובדן עסקי כבד יותר. גם פריצות ללא מעורבות AI שברו שיא השנה עם עלייה של 12% בעלות, אבל הווקטור החדש משנה את חוקי המשחק: התוקפים קיבלו מכפיל כוח, והמגנים עדיין רצים אחרי הזנב של עצמם.
איפה הכסף נשפך
הנתונים מראים שארגונים שהטמיעו AI ואוטומציה במערך ההגנה חסכו בממוצע 1.93 מיליון דולר (כ-7.1 מיליון שקל) לעומת אלה שלא. ובכל זאת, כרבע מהארגונים עדיין לא שילבו כלים כאלה בפעילות השוטפת. הפער הבולט ביותר נחשף דווקא בניהול חולשות: יותר ממחצית הארגונים מפעילים סוכני AI לזיהוי איומים, אבל רק 18% משתמשים בהם כדי לסגור חולשות ידועות. התוקפים, מצידם, משתמשים באותם מודלים בדיוק כדי לסרוק, למצוא ולנצל את הפרצות האלה במהירות שבני אדם לא מסוגלים להתחרות בה.
תשתיות קריטיות על הכוונת
62% מהמתקפות מבוססות ה-AI כוונו למגזרי תשתיות קריטיות, עם ריכוז גבוה במיוחד בפיננסים ובאנרגיה. עלות פריצה ממוצעת בפיננסים עומדת על 6.3 מיליון דולר (כ-23.1 מיליון שקל) ובאנרגיה על 5.2 מיליון דולר (כ-19.1 מיליון שקל). במקביל, מתקפות כופרה טיפסו ל-39% מהאירועים (מ-34% אשתקד), כשהתוקפים עוברים מהצפנה פשוטה למנופי לחץ כואבים יותר: איום בפגיעה במוניטין (41%), הדלפת מידע עובדים (35%) וגניבת קניין רוחני (31%). ה-AI מאפשר להם להפוך את כל השרשרת הזו לאוטומטית ורחבת היקף.
הסגירה המהירה היא ההגנה היחידה
"הכלכלה של מתקפות הסייבר משתנה", אמרה סוג'ה ויסוסן, סגנית נשיא לתוכנות אבטחה ביבמ. "ה-AI הופך את המתקפות למהירות וזולות יותר, בעוד הפריצות ממשיכות להתייקר. כשנוצר פער זמן ממושך בין הגילוי לתיקון, חוסר האיזון הזה מתבטא ישירות בעלות". המסר מהדוח ברור: הארגונים שישרדו הם אלה שיצליחו להכניס את התיקון לתוך תהליכי הפיתוח (DevSecOps), לאבטח זהויות בזמן אמת ולסגור חולשות במהירות שבה התוקפים מנצלים אותן. כל השאר - זה רק עניין של זמן עד לחשבונית הבאה.